היי חברים, long time no see!
אז היה שבוע קצת מטורף.. התחלנו ללמוד והלו"ז נהיה קצת צפוף.
אבל לא ישבתי רגל על רגל בזמן הזה! בזמן הזה אספתי עובדות ש(אולי) לא ידעתם על גרמניה, דברים שלי אישית גרמו לשוק תרבות קל.
1. מחזור. אז בגרמניה אין מצב שתזרוק את הזבל לפח אחד. כל זריקה של זבל צריכה להיות תכנית מחושבת ומתוכננת, בה צריך להבין היטב ממה מורכב הזבל שלך ולחלק אותו בהתאם. רק אצלי בקומה במעונות יש לפחות 7 סוגי שונים של זבל (7!!) ואפילו פחי רחוב מחולקים לפחות לשלושה סוגים.
2. נימוס. הנימוס האירופאי הוא רמה אחת מעל למה שאני מכירה (ודווקא החשבתי את עצמי לאדם מנומס למדי..). אם בישראל חולפים על פני אדם ברחוב או מצטרפים אליו למעלית ומתעלמים בנימוס, פה אתה מצופה להגיד Hallo (שלום), Tschüss (ביי), Guten tag (יום טוב) וכדומה. מעליות מעולם לא היו מביכות יותר.
3. שואה. שמתי לב לנטייה של גרמנים להתחמק מאזכורים של השואה. למשל כשהיינו במוזיאון אומנות המדריכה סיפרה לנו על צייר שאסרו על פרסום ציורים שלו בזמן תקופת ה-National Party, תוך שהיא מעיפה מבטים חוששים לכיווני. לקח לי רגע להבין למה היא התכוונה. משיחה עם חברה מאוסטריה, הבנתי שהשואה היא כתם בל יימחה עבור הגרמנים, דבר שגורם להם לחשוש להראות גאווה לאומית (בניגוד לשאר מדינות אירופה).
4. מוטיבים ערביים. הידעתם שכ-3 מליון מאזרחי גרמניה הם ממוצא טורקי? הם מהווים את אכלוס הטורקים השני הכי גדול בעולם מיד אחרי טורקיה. ואפשר להרגיש איך זה מתבטא בתרבות. אם זה מסעדות ה-kebap (או בשפתנו - שווארמה) שיש בכל פינה, אם זה הדגלים המתנוססים פה ושם מהבתים, אם זה הקוסקוס והפלאפל בסופר. בשבילי זה רסיסים קטנים של בית (:
5. דפיקה על שולחנות. מאוד צפוי לשמוע בסוף הרצאות דפיקות נמרצות על שולחנות. בהתחלה חשבתי שפספסתי משהו ושכולם עושים "טפו טפו טפו", אבל מסתבר שזו דרך מקובלת בגרמניה "למחוא כפיים" למרצה בסוף הרצאה.
6. לוח עם גיר. אנחנו נוטים להסתכל על גרמניה כמדינה מתקדמת וחדשנית. כזו עם אורח חיים טוב יותר ומילקי זול יותר. אבל האמת שבחינוך הגרמנים נתקעו קצת מאחור. הייתי בהלם למצוא לוח עם גיר בכל כיתה באוניברסיטה. לא ראיתי לוח עם גיר מאז הבית ספר היסודי! משיחה עם כמה מרצים מסתבר שגם בבתי הספר הגרמנים אוהבים ללמד בדרך "המסורתית". כשניהלנו דיון כיצד לעניין תלמידי יסודי בשיעורי אנגלית לא עלתה המילה "טכנולוגיה" אפילו פעם אחת.
טוב או רע? מה דעתכם?
7. דיבוב. מכה מוכרת בהרבה מדינות באירופה (אבל גיליתי שלא בכולן). הגרמנים פשוט לא אוהבים לראות סדרות או סרטים בשפת המקור שלהם, הם חייבים לשמוע את שפתם הערבה לאוזן. החלק הכי גרוע הוא כשמשאירים את הסאונד המקורי בצורה מוחלשת וחוזרים על הדברים בגרמנית שנייה אחרי. התאוריה שלי היא שרמת האנגלית של הגרמנים תזנק אם הם יתנו הזדמנות לסרטים להיות באנגלית - just saying.
8. השתתפות בשיעור. גרמנים לא אוהבים להשתתף. גם כשהמרצים מתחננים. גם כשהם שואלים שאלות ברורות מאליהן. אז איכשהו יוצא מצב שאני הופכת להרמיוני בכל כיתה - אבל באמת שלא באשמתי! מישהו צריך לענות למרצה המסכן.
9. טלפונים ואינטרנט. מצאתי את הדבר היחיד שיותר יקר בגרמניה מישראל - חבילות גלישה. אם אצלנו משלמים 20 שקל בחודש על אינטרנט לא נגמר, פה את מקבל 1G בקושי ומשלם פי 3. ומצד שני, לא רואים אנשים תקועים בפייסבוק כל היום. הגמילה מתחילה פה!
10. בירה יותר זולה ממים. זו לא סטיגמה, זה נכון. איתרע מזלנו להיות פה בזמן פסטיבל בירה מפורסם בשטוטגארט (לא מפורסם כמו האוקטוברפסט, אבל הבנתי שהוא השני בגודלו בגרמניה). ולמרות שאני לא מעריצה גדולה של בירה, לראות את הגרמנים לבושים בתלבושות המסורתיות שלהם זו חוויה מעניינת. למה לנו אין תלבושות מסורתיות??
עד לפעם הבאה חברים.. מתגעגעת! תאכלו הרבה פשטידות בשבועות גם בשבילי.
דניאל
אז היה שבוע קצת מטורף.. התחלנו ללמוד והלו"ז נהיה קצת צפוף.
אבל לא ישבתי רגל על רגל בזמן הזה! בזמן הזה אספתי עובדות ש(אולי) לא ידעתם על גרמניה, דברים שלי אישית גרמו לשוק תרבות קל.
1. מחזור. אז בגרמניה אין מצב שתזרוק את הזבל לפח אחד. כל זריקה של זבל צריכה להיות תכנית מחושבת ומתוכננת, בה צריך להבין היטב ממה מורכב הזבל שלך ולחלק אותו בהתאם. רק אצלי בקומה במעונות יש לפחות 7 סוגי שונים של זבל (7!!) ואפילו פחי רחוב מחולקים לפחות לשלושה סוגים.
2. נימוס. הנימוס האירופאי הוא רמה אחת מעל למה שאני מכירה (ודווקא החשבתי את עצמי לאדם מנומס למדי..). אם בישראל חולפים על פני אדם ברחוב או מצטרפים אליו למעלית ומתעלמים בנימוס, פה אתה מצופה להגיד Hallo (שלום), Tschüss (ביי), Guten tag (יום טוב) וכדומה. מעליות מעולם לא היו מביכות יותר.
3. שואה. שמתי לב לנטייה של גרמנים להתחמק מאזכורים של השואה. למשל כשהיינו במוזיאון אומנות המדריכה סיפרה לנו על צייר שאסרו על פרסום ציורים שלו בזמן תקופת ה-National Party, תוך שהיא מעיפה מבטים חוששים לכיווני. לקח לי רגע להבין למה היא התכוונה. משיחה עם חברה מאוסטריה, הבנתי שהשואה היא כתם בל יימחה עבור הגרמנים, דבר שגורם להם לחשוש להראות גאווה לאומית (בניגוד לשאר מדינות אירופה).
4. מוטיבים ערביים. הידעתם שכ-3 מליון מאזרחי גרמניה הם ממוצא טורקי? הם מהווים את אכלוס הטורקים השני הכי גדול בעולם מיד אחרי טורקיה. ואפשר להרגיש איך זה מתבטא בתרבות. אם זה מסעדות ה-kebap (או בשפתנו - שווארמה) שיש בכל פינה, אם זה הדגלים המתנוססים פה ושם מהבתים, אם זה הקוסקוס והפלאפל בסופר. בשבילי זה רסיסים קטנים של בית (:
5. דפיקה על שולחנות. מאוד צפוי לשמוע בסוף הרצאות דפיקות נמרצות על שולחנות. בהתחלה חשבתי שפספסתי משהו ושכולם עושים "טפו טפו טפו", אבל מסתבר שזו דרך מקובלת בגרמניה "למחוא כפיים" למרצה בסוף הרצאה.
6. לוח עם גיר. אנחנו נוטים להסתכל על גרמניה כמדינה מתקדמת וחדשנית. כזו עם אורח חיים טוב יותר ומילקי זול יותר. אבל האמת שבחינוך הגרמנים נתקעו קצת מאחור. הייתי בהלם למצוא לוח עם גיר בכל כיתה באוניברסיטה. לא ראיתי לוח עם גיר מאז הבית ספר היסודי! משיחה עם כמה מרצים מסתבר שגם בבתי הספר הגרמנים אוהבים ללמד בדרך "המסורתית". כשניהלנו דיון כיצד לעניין תלמידי יסודי בשיעורי אנגלית לא עלתה המילה "טכנולוגיה" אפילו פעם אחת.
טוב או רע? מה דעתכם?
7. דיבוב. מכה מוכרת בהרבה מדינות באירופה (אבל גיליתי שלא בכולן). הגרמנים פשוט לא אוהבים לראות סדרות או סרטים בשפת המקור שלהם, הם חייבים לשמוע את שפתם הערבה לאוזן. החלק הכי גרוע הוא כשמשאירים את הסאונד המקורי בצורה מוחלשת וחוזרים על הדברים בגרמנית שנייה אחרי. התאוריה שלי היא שרמת האנגלית של הגרמנים תזנק אם הם יתנו הזדמנות לסרטים להיות באנגלית - just saying.
8. השתתפות בשיעור. גרמנים לא אוהבים להשתתף. גם כשהמרצים מתחננים. גם כשהם שואלים שאלות ברורות מאליהן. אז איכשהו יוצא מצב שאני הופכת להרמיוני בכל כיתה - אבל באמת שלא באשמתי! מישהו צריך לענות למרצה המסכן.
9. טלפונים ואינטרנט. מצאתי את הדבר היחיד שיותר יקר בגרמניה מישראל - חבילות גלישה. אם אצלנו משלמים 20 שקל בחודש על אינטרנט לא נגמר, פה את מקבל 1G בקושי ומשלם פי 3. ומצד שני, לא רואים אנשים תקועים בפייסבוק כל היום. הגמילה מתחילה פה!
10. בירה יותר זולה ממים. זו לא סטיגמה, זה נכון. איתרע מזלנו להיות פה בזמן פסטיבל בירה מפורסם בשטוטגארט (לא מפורסם כמו האוקטוברפסט, אבל הבנתי שהוא השני בגודלו בגרמניה). ולמרות שאני לא מעריצה גדולה של בירה, לראות את הגרמנים לבושים בתלבושות המסורתיות שלהם זו חוויה מעניינת. למה לנו אין תלבושות מסורתיות??
 |
| יש מצב שזה מפרסומת של מולר.. |
עד לפעם הבאה חברים.. מתגעגעת! תאכלו הרבה פשטידות בשבועות גם בשבילי.
דניאל
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה