יום ראשון, 23 באפריל 2017

על התחלות חדשות ונפלאות מגבת המטבח

ביומיים הראשונים רציתי לחזור הביתה.
אני בטוחה שכולם מכירים את ההרגשה. אתה עולה על רכבת הרים שכמובן מתחילה בעליה איטית להחריד.
אתה מסתכל למטה ואומר לעצמך "אלוהים למה עשיתי את זה לעצמי".
אבל אתה כבר על הרכבת - שמזדחלת באיטיות לעבר הנפילה הבלתי נמנעת. ואז ברגע שהרכבת צוברת תאוצה - אתה שוכח מהכל ופשוט נהנה.
התחלות חדשות הן בדיוק ככה עבורי.

היום הראשון היה כמו חלום בלהות. כעבור טיסה של כמה שעות ועצירה בטורקיה, הגענו ומצאנו מערכת רכבות מורכבת להפליא.
כאשר סוף סוף הצלחנו להגיע בשעות הערב וליצור קשר עם המדריכה שלנו, גילינו שלמחרת יש חג ושאנחנו חייבות לקנות אוכל כבר באותו רגע. הלומות קרב התנדנדנו לעבר הסופרמרקט, שם גילינו שגרמנים לא מאמינים בתמחור מוצרים או בשקיות ניילון.

ביום השני גיליתי דבר איום ונורא - לא הבאתי מגבת. קשה להסביר את גודל התסכול שחשבתי באותו רגע, אבל בלת"מים קורים וצריך להסתדר עם מה שיש.......
תופתעו כמה טוב מגבת מטבח עושה את העבודה.

עבר שבוע מאז ודברים כבר מתחילים להסתדר. קניתי לפחות שלוש מגבות, הכרנו המון אנשים מארצות שונות ותרבויות שונות ויצרנו לנו מאין משפחה מאולתרת. לקח לי שבוע להתאפס אבל מבטיחה לעדכן יותר מעכשיו!
ובינתיים, משתפת בקצת תמונות (:

מסתדרים עם מה שיש.. שקשוקה מאולתרת.















הנוף מהחדר בקומה 8

שלג!! אפריל עושה מה שהוא רוצה

טיול בטירת Ludwigsburg עם החברה